"טוב אני יודעת שזה נשמע משוחד, יחצני ושיווקי משהו –אבל זה אף אחד מהסופרלטיבים הנ"ל. לעיתים נדירות אם בכלל, יוצא לנו לפגוש מישהו שכל מטרתו היא לעזור. הוא לא מבקש פרסום, הוא לא מבקש טפיחה על שכם או ממתק, הוא אפילו לא מבקש שנקשיב לו בתמורה. נשמע הזוי אני יודעת, אז זכיתי - ולזכיה שלי קוראים מירי גלזר, שהגיעה לחיים שלי לגמרי במקרה דרך חברה טובה שגם הגיעה אליה לגמרי במקרה וכל המקרים האלו הובילו למקום ההוא, הנקי הזה, שניסיתי לבעוט בו אין סוף פעמים, וניסיתי לפרום אותו שוב ושוב.

איפה הקאץ'? חיפשתי.... אבל לא מצאתי. ובתוך הטוהר הזה ניסיתי לשחות, ומי כמוני מנוסה בשחיה לצד קרטונים, פחיות ומדוזות, והניקיון הזה בלבל אותי לא פעם וברחתי אל החוף שוב ושוב ושוב.

אבל מירי תפסה אותי, לא נתנה לי ללכת. וסיפרתי לה כמה אני נוראית וכמה שחבל לה על הזמן, וסיפרתי לה על המצוקות והפחדים, אבל שמרתי לעצמי פתח מילוט. והסברתי לה, אוי ....כמה שהסברתי לה שהיא לא תצליח כי רבים ניסו לפניה לפענח את צפונותי. מירי חייכה ופשוט לא נתנה לי ללכת.

ובעטתי ונעלמתי ונאלמתי. אבל מירי, כמו מירי לא התרגשה משום מניפולציה ישנה שהפעלתי עליה. עד שנכנעתי, עד שנרגעתי עד ששמתי עצמי בידיה, (טוב נו עם כמה פתחי אוורור).

ואם פעם השתמשתי במילה "מנטור" ולא ידעתי בדיוק מה זה – אז עכשיו אני יודעת, כמה שאני יודעת. כי זכיתי ולזכיה שלי קוראים מירי גלזר. ונכון, היא ידועה כמנטורית של הסלבים, אבל שום דבר מהזוהר ההוא לא דבק בה. היא נקיה. לגמרי.

למי שרוצה מפגש עם מישהי שיודעת דבר אחד או שניים על צפונות הנפש אני בטוחה שאם תחוו אותה – זה יהיה הצעד הראשון בדרך ל''יום אחד יהיה בסדר'' שלכם".

אורית גלילי